קיבלת מייל מלקוח שמספר שהוא לא מצליח למלא טופס באתר שלך עם המקלדת בלבד. או שמישהו כתב לך שהוא לא מצליח לקרוא את הטקסט על רקע הצבע שבחרת. אולי בכלל נתקלת בפוסט על קנסות בגלל אתר לא נגיש ונבהלת. בפועל, הרבה בעלי עסקים לא בודקים אם חוק נגישות אתרים חל עליהם, ומגלים את זה רק כשמגיעה פנייה או תביעה.
התשובה הקצרה: ברוב המקרים, כן, האתר שלך חייב להיות נגיש
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, ותקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013, מחייבים את מי שנותן שירות לציבור, או מידע על שירות כזה, דרך אתר אינטרנט או אפליקציה. הדרישות לאתרים מופיעות בתקנה 35 ובתקנות 35א עד 35ו שנוספו אחריה.
יש פטורים, והם תלויים במחזור שלך. לפי תקנה 35ו(ז), עוסק פטור או מי שהמחזור השנתי הממוצע שלו לא עולה על 100,000 ש"ח פטור מהתאמות הנגישות באינטרנט. תקנה 35ו(ט) נותנת פטור מתחדש לאתר שהופעל לפני תחילת התקנות, אצל מי שהמחזור הממוצע שלו עד 1,000,000 ש"ח, בתנאי שדרכי ההתקשרות לקבלת שירות מפורסמות באתר בצורה נגישה. אם אתה לא בטוח אם אחד הפטורים חל עליך, את זה צריך לשאול עורך דין ולא לנחש.
מה בדיוק חוק נגישות אתרים דורש מהאתר שלך
תקנה 35א מחייבת התאמות נגישות לפי תקן ישראלי ת"י 5568, ברמה AA. חלק 1 של התקן מאמץ את ההנחיות הבינלאומיות WCAG 2.0 של ארגון W3C, עם כמה התאמות ישראליות. AA היא לא הרמה הגבוהה ביותר (יש גם AAA), אבל היא כוללת לא מעט דרישות.
בפועל, בין הדרישות יש אפשרות להפעיל את כל האתר עם מקלדת בלבד, טקסט חלופי (alt) לתמונות שמעבירות מידע, ניגודיות מספקת בין טקסט לרקע, שדות טופס עם תוויות שקורא מסך מזהה, ומבנה של כותרות שמסומן בקוד ולא רק בעיצוב. יש עוד דרישות, אבל אלה הדברים הראשונים שכדאי לבדוק.
וחשוב לי להבהיר שאני מסביר פה את המצב הכללי, ולא נותן ייעוץ משפטי. החובות הספציפיות שלך תלויות בסוג העסק, במחזור שלו ובאופי השירות, ואת זה כדאי לבדוק מול עורך דין שמבין בתחום.
נגישות אתרים לפי החוק הישראלי: מה הסיכון אם מפספסים
הסיכון הראשון הוא תביעה. לפי סעיף 19נא לחוק, הפרה של הוראות הנגישות היא עוולה אזרחית, ובית המשפט רשאי לפסוק פיצויים של עד 50,000 ש"ח בלי שהתובע יצטרך להוכיח נזק. יש גם תביעה ייצוגית נגישות אתרים שמוגשת נגד כמה עסקים בבת אחת, ואת מה שבודקים לפני שפונים לעורך דין בעניין כזה כתבתי בנפרד.
הסיכון השני הוא אכיפה של הנציבות. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות יכולה להוציא צו נגישות שמחייב לבצע התאמות, והפרה של צו כזה היא עבירה. מאז 2023 יש בחוק גם פרק של אמצעי אכיפה מינהליים, שמאפשר לממונה בנציבות להטיל עיצום כספי על הפרות שמפורטות בתוספת השמינית לחוק, ובהן אי פרסום הצהרת נגישות באתר. הסכום נקבע לפי סוג ההפרה ולפי גודל העסק.
ויש עוד פרט שכדאי להכיר. לפי תקנה 35א(ד), סטייה מדרישות הנגישות באינטרנט לא נחשבת הפרה אלא אם נשלחה לך הודעה שדורשת לתקן אותה, ולא תיקנת בתוך זמן סביר, ולא יאוחר מ-60 יום מקבלת ההודעה. בינתיים אתה צריך לתת חלופה נגישה בהקדם. לכן פנייה כזו היא לא משהו להניח בצד.
אבל הנזק לא מסתכם בקנסות. אדם שלא מצליח למלא טופס או להשלים הזמנה באתר שלך פשוט לא יהפוך ללקוח. ואגב, חלק מעבודת הנגישות, כמו טקסט חלופי לתמונות, עוזר גם לגוגל להבין את העמוד. אם הדירוג מעסיק אותך, כתבתי גם על איך לשפר דירוג בגוגל מהר.
וכדאי לדעת שתיקון נגישות בדיעבד הוא בדרך כלל עבודה גדולה יותר מבנייה נגישה מההתחלה. כשמשלבים נגישות כבר בשלב הבנייה, רוב הדברים נפתרים בדרך. כשצריך לפרק רכיבים קיימים ולבנות אותם מחדש, העבודה גדלה.
איך בודקים את האתר שלב אחר שלב
לא צריך להיות מומחה נגישות כדי לעשות בדיקה ראשונית. יש שלושה שלבים שכל בעל אתר יכול לעשות לבד.
שלב 1: כלי אוטומטי. אפשר להתקין את התוסף axe DevTools לכרום, או להשתמש בתוסף WAVE. אפשר גם להריץ Lighthouse מתוך כרום (לחיצה ימנית על העמוד, Inspect, ואז הלשונית Lighthouse). הכלים האלה סורקים את העמוד ומציגים רשימת בעיות נגישות.
שלב 2: בדיקה ידנית בסיסית. מנסים לנווט באתר עם מקש Tab בלבד, בלי עכבר. אם אתה לא מצליח להגיע לכל כפתור, קישור ושדה טופס, יש בעיה. כדאי לבדוק גם שיש טקסט חלופי לתמונות, ושהניגודיות בין הטקסט לרקע חזקה מספיק.
שלב 3: קורא מסך. מורידים את NVDA (חינמי ל-Windows) ומנסים לגלוש איתו באתר שלך. כך תקבל תמונה של איך אדם עיוור חווה את האתר. זה לא פשוט בהתחלה, אבל גם כמה דקות של ניסיון יחשפו בעיות שכלי אוטומטי לא תופס.
הכלים האוטומטיים מזהים בעיות טכניות כמו תגיות חסרות או ניגודיות נמוכה, אבל הם לא תופסים הכול. סדר קריאה לא הגיוני, הנחיות לא ברורות בטפסים, או תוכן שמשתנה בלי התראה לקורא מסך, את כל אלה מוצאים רק בבדיקה אנושית.
תוסף נגישות (widget) זה מספיק?
זו שאלה שעולה הרבה. בעל עסק רואה תוסף נגישות, מתקין אותו באתר, ומרגיש שסגר את הנושא. תוסף נגישות מוסיף כפתורים שמאפשרים למשתמש להגדיל טקסט, לשנות ניגודיות ולהחליף גופנים. לחלק מהמשתמשים זה עוזר, ויש בזה ערך.
אבל תוסף לא מתקן בעיות מבניות. אם לתמונות באתר שלך אין תגיות alt, התוסף לא ימציא אותן. אם הטפסים לא מתויגים נכון, התוסף לא יתקן את הקוד. אם הניווט במקלדת שבור, התוסף לא יסדר את זה.
הדרישות של ת"י 5568 חלות על התוכן והקוד של האתר עצמו, ולכן תוסף לבד לא מחליף עמידה בהן. נכון יותר לתקן קודם את הקוד והמבנה של האתר, ורק אחר כך להוסיף תוסף כשכבת נוחות. אם בכל זאת אתה שוקל להוסיף תוסף נגישות וורדפרס, יש לי מדריך נפרד על מה הוא כן פותר, מה לא, ומה כדאי לבדוק לפני שמתקינים.
הבעיות הנפוצות באתרי וורדפרס ואיך מתקנים
בוורדפרס אותן בעיות חוזרות שוב ושוב, ורובן ניתנות לתיקון בלי לגעת בקוד מורכב.
| הבעיה | איך מתקנים |
|---|---|
| תמונות בלי טקסט חלופי | נכנסים למדיה בוורדפרס, לוחצים על תמונה, ובשדה Alternative Text כותבים תיאור של מה שנראה בתמונה. לא "תמונה" ולא שם הקובץ, אלא תיאור אמיתי. לפי התיעוד של גוגל, טקסט חלופי עוזר לגוגל להבין את התמונה, כך שזה משרת גם את התנועה האורגנית לאתר. |
| ניגודיות צבעים חלשה | טקסט אפור בהיר על רקע לבן נראה אולי מעוצב, אבל הרבה אנשים לא מצליחים לקרוא אותו. אפשר לבדוק את זה בכלי כמו WebAIM Contrast Checker ולהתאים את ערכת הצבעים בתבנית. |
| טפסים לא מתויגים | כל שדה בטופס צריך label תקין בקוד. placeholder (הטקסט האפור שנעלם כשמתחילים להקליד) הוא לא תחליף ל-label. קורא מסך צריך את ה-label כדי להסביר למשתמש מה להקליד בשדה. |
| כותרות לא מדורגות | כותרת שמעוצבת כגדולה אבל מסומנת בקוד כפסקה, או קפיצה מ-H1 ישר ל-H4, מקשות על מי שמנווט עם קורא מסך. משתמשי קוראי מסך מדלגים בין כותרות כדי להבין את מבנה העמוד, ולכן כדאי לשמור על סדר: H1, אחריו H2, ומתחתיו H3. |
| סרטונים בלי כתוביות | לפי תקנה 35ד, חובת הכתוביות בסרטונים מוקלטים חלה על רשות ציבורית ועל מי שהמחזור הממוצע שלו עולה על 5 מיליון ש"ח ועורך או מפיק את הסרטונים. גם אם החובה לא חלה עליך, כתוביות או תמלול עוזרים לאנשים חירשים וכבדי שמיעה להבין את התוכן. |
הצהרת נגישות: מה חייבים לפרסם באתר
מעבר לתיקון האתר עצמו, תקנה 35ה מחייבת לפרסם במקום בולט באתר הצהרת נגישות לפי ההנחיות של ת"י 5568, עם ההתאמות שבוצעו בפועל ודרך לפנות אליך בבעיית נגישות. מה בדיוק חייב להופיע בה, כולל פרטי רכז הנגישות ומה כותבים כשהעבודה עוד חלקית, פירטתי במדריך האם יש חובה בהצהרת נגישות.
מה לבדוק לפני שמתחילים לתקן
לפני שרצים לתקן, כדאי לעצור רגע ולהבין מה יש לך.
האם חוק נגישות אתרים חל עליך? קודם בודקים את המחזור ואת הפטורים בתקנה 35ו. אם אתה קרוב לאחד הספים, כדאי לברר את זה מול עורך דין לפני שמחליטים.
מה סוג האתר? אתר תדמיתי עם חמישה עמודים זה סיפור אחד. חנות אונליין עם מאות מוצרים, עגלת קניות ומערכת תשלומים זה סיפור אחר לגמרי. מערכת הזמנות עם טפסים מרובי שלבים זה עוד רמה של מורכבות. סוג האתר משפיע על היקף העבודה ועל התקציב.
מה מצב התבנית? חלק מתבניות וורדפרס בנויות עם נגישות בסיסית מהקופסה, ואחרות לא. כדאי לבדוק אם התבנית שלך מסומנת בתגית Accessibility Ready בספריית התבניות של וורדפרס. אם לא, אולי שווה לשקול החלפת תבנית לפני שמתחילים לתקן. ואם יש לך גם בעיות אחרות באתר, המדריך למה האתר שלי לא מופיע בגוגל יעזור לך לאתר אותן.
אילו תוספים רצים? סליידרים, פופאפים ואנימציות הם מקור נפוץ לבעיות נגישות. כדאי לבדוק אם אפשר לוותר על תוספים שגורמים לבעיות או להחליף אותם בחלופות נגישות יותר.
מה התקציב? את הבדיקה הבסיסית ואת חלק מהתיקונים אפשר לעשות לבד. בדיקה מלאה לפי התקן ותיקון מקצועי דורשים מומחה נגישות, וכדאי לתכנן את זה מראש ולא כשכבר הגיעה פנייה.
מתי בדיקה עצמית כבר לא מספיקה
עשית בדיקה בסיסית, תיקנת מה שיכולת, ועכשיו השאלה היא אם זה מספיק. במצבים הבאים כדאי לקרוא למומחה נגישות:
- הכלים האוטומטיים מראים עשרות שגיאות ולא ברור לך איך לתקן אותן
- האתר כולל רכיבים מורכבים: חנות, מערכת הזמנות, טפסים מרובי שלבים, תוכן דינמי
- קיבלת פנייה מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות או מכתב התראה מעורך דין
- אתה רוצה לדעת בוודאות שהאתר עומד בתקן ולא לנחש
מומחה נגישות עושה בדיקה ידנית מקיפה, כולל בדיקה עם קורא מסך ובדיקה עם מקלדת בלבד, ונותן דוח עם רשימת תיקונים. בנושאים משפטיים, כמו מכתב התראה, תביעה או עיצום, צריך לפנות לעורך דין שמתמחה בחוק נגישות אתרים ובשוויון זכויות, ולא לנסות לפתור את זה לבד.
אם אתה מרגיש שאתה צריך עזרה עם הצד הטכני של האתר, עם התיקונים או עם בניית אתר נגיש מההתחלה, אפשר לפנות אליי ונבדוק את המצב יחד.
שאלות נפוצות
מה זה תקן WCAG ואיך הוא קשור לחוק הישראלי?
WCAG הן ההנחיות הבינלאומיות של W3C לנגישות תוכן באינטרנט. תקנות הנגישות בישראל מפנות לתקן ישראלי 5568, שחלק 1 שלו מאמץ את WCAG 2.0 ברמה AA עם התאמות ישראליות. לפי W3C, תוכן שעומד ב-WCAG 2.1 עומד גם ב-WCAG 2.0.
כמה זמן לוקח להנגיש אתר וורדפרס?
תלוי בגודל האתר, בתבנית ובמצב הנוכחי. אתר תדמיתי קטן על תבנית טובה דורש פחות עבודה מחנות גדולה עם טפסים מורכבים. הכי חשוב להתחיל מהבעיות שחוסמות שימוש, כמו טפסים וניווט במקלדת, ולהתקדם משם.
האם נגישות אתר משפיעה על דירוג בגוגל?
חלק ממרכיבי הנגישות עוזרים גם לגוגל. למשל, לפי התיעוד של גוגל, טקסט חלופי הוא המאפיין החשוב ביותר כשרוצים לתת לגוגל מידע על תמונה. עם זאת, נגישות לא מבטיחה שיפור בדירוג.
מה עושים אם קיבלתי מכתב התראה על נגישות האתר?
לא להתעלם ולא להיבהל. הצעד הראשון הוא לפנות לעורך דין שמבין בנגישות ושוויון זכויות. במקביל, להתחיל בבדיקת נגישות של האתר עם מומחה כדי לתעד את המצב ולהתחיל בתיקונים.
האם צריך לחדש את הנגשת האתר כל שנה?
נגישות היא לא פעולה חד פעמית. כל שינוי באתר, תוכן חדש, עמוד חדש או עדכון תבנית יכולים ליצור בעיות חדשות. כדאי לבצע בדיקת נגישות תקופתית, במיוחד אחרי שינויים משמעותיים באתר.