האם יש חובה בהצהרת נגישות? מה החוק אומר ומה צריך להופיע בה

אם אתה שואל האם יש חובה בהצהרת נגישות באתר שלך, התשובה הקצרה היא שברוב המקרים כן. תקנה 35ה בתקנות הנגישות לשירות מחייבת להציג הצהרת נגישות במקום בולט באתר, ונציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות כותבת בעמוד השאלות הנפוצות שלה: "חובה לפרסם באתר אינטרנט הצהרת נגישות".

גם אם העסק שלך פטור מהנגשת האתר, זה לא אומר שאין לך מה לפרסם. ומצד שני, הצהרה שנכתבה פעם אחת ולא עודכנה, או שמתארת אתר שלא באמת קיים, לא עושה את העבודה.

המאמר הזה לא נותן ייעוץ משפטי. הוא מסביר מה כתוב בתקנות ובהנחיות הנציבות, ומה לבדוק באתר לפי הסדר, כדי שתדע איפה אתה עומד לפני שאתה מדבר עם עורך דין.

המקור הוא תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013. תקנה 35ה קובעת שמי שחייב בהנגשה יציין במקום בולט באתר האינטרנט שלו, וגם ביישום שהוא מפעיל אם יש כזה, הצהרה בהתאם להנחיות תקן נגישות האינטרנט. לפי נוסח התקנה, ההצהרה כוללת:

• מידע על התאמות הנגישות שביצעת באתר.
• פרטי רכז נגישות ודרכי ההתקשרות איתו, אם אתה מחויב למנות רכז לפי החוק.
• פרטים שמאפשרים ליצור קשר כדי להודיע על בעיית נגישות או לבקש הנגשה.

את נוסח התקנה המלא אפשר לקרוא באתר נבו. במדריך של הנציבות על הצהרת נגישות מוסבר שיש כאן שתי דרישות נפרדות: הצהרת הנגישות עצמה, ומידע על הסדרי הנגישות בארגון לפי תקנה 34א. הנציבות ממליצה לרכז את שני הדברים במקום אחד באתר, ומפרסמת גם תבנית להצהרת נגישות.

לפרטי הקשר בהצהרה יש משמעות מעשית. תקנה 35ה מפנה לתקנה 35א(ד)(1), שלפיה סטייה מהוראות הנגישות באתר לא תיחשב הפרה אלא אם נשלחה אליך הודעה שדורשת לתקן אותה, ולא תיקנת בתוך זמן סביר, ולא יאוחר מ-60 ימים מיום קבלת ההודעה. ההצהרה היא המקום שבו גולש אמור למצוא לאן לשלוח הודעה כזו, ולכן פרטי קשר שלא עובדים, או תיבת מייל שאף אחד לא קורא, הם בעיה אמיתית.

לפני שכותבים הצהרה, צריך לדעת על מה היא מצהירה. לפי השאלות הנפוצות של הנציבות, התקנה חלה על כל בעלים, מחזיקים או מפעילים של אתר אינטרנט שנותן שירות לציבור בישראל. אתר שמספק שירות רק לציבור שאינו ישראלי אינו חייב בהנגשה, אבל אם הוא נותן שירות חלקי גם לישראלים, הוא כן חייב. הנציבות מציינת גם שאתר שפונה לחברות ולא לאנשים פרטיים עדיין נחשב כמי שנותן שירות לציבור.

השאלה שצריך לשאול את עצמך היא למי האתר נותן שירות. אם התשובה כוללת ציבור בישראל, בתשלום או בחינם, כנראה שהאתר חייב.

תקנה 35ו(ז) קובעת שעוסק פטור לפי חוק המע"מ, או מי שהמחזור השנתי הממוצע שלו אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים, פטור מביצוע התאמות נגישות לפי סימן ג' בתקנות. בתקנה 35ו יש עוד פטורים, בתנאים מסוימים.

אבל פטור מהתאמות הוא לא פטור מפרסום. לפי השאלות הנפוצות של הנציבות, חובה לפרסם הודעה על פטור מהתאמת נגישות בכמה דרכים, כולל באתר האינטרנט אם יש כזה, ולפרסם גם את התאמות הנגישות החלופיות שקיימות, אם יש. אם אתה רק שוקל אם בכלל צריך אתר אינטרנט לעסקים קטנים, כדאי לדעת כבר עכשיו שגם אתר כזה עשוי לחייב אותך בהצהרה הזו.

הטעות שעולה ביוקר היא להניח שאתה פטור רק כי העסק קטן, ולא לפרסם כלום. גם כשהפטור חל, יש מה לכתוב באתר. ואם אתה לא בטוח אם אחד הפטורים חל עליך, זו שאלה לעורך דין ולרואה החשבון שלך.

הצהרה כללית בנוסח "האתר נגיש לכולם" לא עונה על מה שהתקנה מפרטת. כדאי לעבור על ההצהרה שלך ולוודא שיש בה את כל אלה:

• ההתאמות שבוצעו בפועל, ולפי איזה תקן הונגש האתר. לפי הנציבות, אתר נגיש הוא אתר שעומד בתקנות ובתקן הישראלי 5568, שמבוסס על הנחיות WCAG 2.0 ברמה AA.
• קוראי מסך שנבדקו. הנציבות כותבת שהבדיקות צריכות להיעשות על קוראי המסך הנפוצים, JAWS ו-NVDA במחשב, VoiceOver ב-iOS ו-TalkBack באנדרואיד, לפחות על אחד מהם ורצוי על כולם, ושבהצהרה צריך לפרט לאילו קוראי מסך האתר נגיש.
• פרטי רכז נגישות, אם אתה חייב למנות רכז.
• דרך ליצור קשר כדי לדווח על בעיה או לבקש הנגשה, כלומר כתובת מייל או טלפון שעובדים ושמישהו עונה בהם.
• מסמכים באתר. לפי תקנה 35א(ג), מסמך כמו קובץ PDF שהוכן מ-26 באוקטובר 2017 ואילך והועלה לאתר צריך להיות נגיש לפי התקן. אם יש באתר מסמכים ישנים שלא הונגשו, זה המקום לציין את זה.
• מידע על הסדרי הנגישות בארגון, לפי תקנה 34א, אם יש לך גם שירות פיזי.

כדאי גם לכתוב בכנות מה עדיין לא הונגש. הצהרה שמתארת את האתר כמו שהוא באמת שימושית לגולש, והיא גם מה שהתקנה מבקשת: מידע על ההתאמות שבוצעו.

הנציבות לא נותנת תו תקן לאתרים. לפי השאלות הנפוצות שלה, צריך להנגיש את האתר לפי התקן, להצהיר על כך, ולתחזק את רמת הנגישות דרך קבע. והיא מוסיפה: "הצהרת נגישות אינה סוף פסוק". הנציבות או גורם אחר עדיין רשאים לבדוק את נגישות האתר ואף לתבוע.

כדי למצוא פער בין ההצהרה לאתר, אפשר לעבור על האתר רק עם המקלדת, עם Tab ו-Enter. הנחיות WCAG דורשות שכל פעולה תהיה אפשרית מהמקלדת ושיהיה אפשר לראות איפה הפוקוס נמצא. כדאי לבדוק גם שלתמונות יש חלופת טקסט (בוורדפרס זה השדה Alternative Text בספריית המדיה), ושלשדות בטפסים יש תוויות. אם ההצהרה אומרת שהאתר עומד ברמה AA וטופס יצירת הקשר לא עובד במקלדת, יש לך פער. כתבתי גם מדריך נפרד על בדיקת נגישות אתר אינטרנט שלב אחר שלב.

הסדר הנכון הוא קודם לתקן את האתר, ואז לעדכן את ההצהרה. ואחרי כל שינוי גדול, כמו עיצוב חדש, תוסף טפסים חדש או עמודים חדשים, חוזרים על הבדיקה.

וסרגל נגישות לא מחליף את כל זה. אם תוסף הנגישות שלך מוסיף גם קישור להצהרה, קל להרגיש שהכול מסודר. אבל הנציבות כתבה במפורש ששילוב סרגל נגישות "אינו פוטר" מחובת העמידה בכל דרישות התקנות והתקן, ושאין כל חובה להשתמש בסרגל כדי להגיע לרמת ההנגשה הנדרשת. הסרגל לא מנגיש את האתר בשבילך, והצהרה שתוסף יצר אוטומטית לא יודעת מה באמת בוצע אצלך.

התקנה דורשת "מקום בולט". דרך פשוטה לעמוד בזה היא קישור מהפוטר, כך שההצהרה זמינה מכל עמוד.

• יוצרים עמוד חדש דרך Pages ומפרסמים אותו.
• בתבנית קלאסית, מוסיפים אותו לתפריט הפוטר דרך Appearance ואז Menus.
• בתבנית בלוקים, לפי התיעוד של וורדפרס, הניווט מנוהל דרך בלוק Navigation בעורך האתר.

אחרי שהוספת את הקישור, כדאי לוודא שהוא מופיע בכל העמודים, גם בנייד, וגם בעמודים שנבנו בבונה עמודים עם פוטר נפרד. אם האתר בנוי עם אלמנטור, שווה לבדוק גם שהבלוקים שהתוסף מוסיף לא יוצרים בעיות נגישות משלהם.

• אתה לא בטוח אם אחד הפטורים בתקנה 35ו חל עליך. זו שאלה לעורך דין.
• קיבלת מכתב דרישה או פנייה בנושא נגישות. במצב כזה עדיף לא לעדכן את ההצהרה בלחץ לפני שעורך דין ראה את המסמך.
• הבדיקה במקלדת או בקורא מסך חשפה בעיות בתבנית, בתפריט או בטפסים, ואתה לא יודע לתקן אותן בקוד.
• אתה בונה אתר חדש. לפי הנציבות, בניית אתר נגיש חדש ברוב המקרים לא עולה יותר מבניית אתר לא נגיש אם לוקחים את הנגישות בחשבון מראש, והנגשה של אתר קיים עלולה להיות יקרה יותר.