תביעה ייצוגית נגישות אתרים: מה בודקים ומתי פונים לעורך דין

אם קיבלת מכתב או כתב תביעה בנושא תביעה ייצוגית נגישות אתרים, או שאתה רוצה למנוע אחת כזו, התשובה הקצרה היא לא להתעלם וגם לא להיכנס לפאניקה. יש שלושה דברים לבדוק לפי הסדר: האם האתר שלך בכלל חייב בהנגשה, האם יש בו הצהרת נגישות תקינה, והאם הוא באמת עומד ברמה שהתקנות דורשות. ובמקביל, לדבר עם עורך דין.

המאמר הזה לא נותן ייעוץ משפטי. הוא מסביר מה כתוב בחוק ובתקנות, ומה אפשר לבדוק באתר בעצמך, כדי שתגיע לעורך הדין עם תמונה ברורה ולא עם ניחושים.

כדי להבין את הסיכון, כדאי להכיר את שלושת החלקים שמרכיבים אותו:

• חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998: החוק שקובע את חובת הנגישות, כולל נגישות לשירות.
• תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013: תקנה 35א קובעת שמי שחייב בהנגשה יספק התאמות נגישות בשירות אינטרנט ברמה AA.
• חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006: בתוספת השנייה לחוק, פרט 9(1) מתיר תביעה ייצוגית בעילה לפי פרקים ד', ה' או ה'1 לחוק שוויון זכויות. אפשר לקרוא את נוסח חוק תובענות ייצוגיות בנבו.

לזה מתווסף סעיף 19נא בחוק שוויון זכויות, שמאפשר לבית המשפט לפסוק פיצויים בלא הוכחת נזק. הסכום שכתוב בסעיף הוא עד 50,000 שקלים חדשים, והוא מתעדכן אחת לשנה לפי המדד. המשמעות היא שהתובע לא צריך להוכיח שנגרם לו נזק כספי כדי לתבוע.

יש שני מסלולים שכדאי להבחין ביניהם. תביעה על אתר לא מונגש יכולה להיות תביעה אישית של גולש אחד, לפי סעיף 19נא. תביעה ייצוגית היא הליך שבו התובע מבקש לייצג קבוצה שלמה של גולשים, ובית המשפט צריך קודם לאשר אותה כייצוגית. שני המסלולים נשענים על אותן חובות נגישות, ולכן הבדיקות באתר זהות.

כשבית המשפט שוקל פיצויים בלא הוכחת נזק, סעיף 19נא(ה) מאפשר לו להתחשב, בין השאר, במספר התביעות שהוגשו נגד הנתבע, בסוג השירות, בהיקף הפעילות, בטיב ובעלות התאמת הנגישות ובמחזור ההכנסות או שיעור הרווח. כך שגם גודל העסק וגם מה שנדרש כדי להנגיש את האתר נכנסים לשיקולים.

לא כל אתר חייב באותה מידה. תקנה 35ו בתקנות הנגישות קובעת פטורים ודרישות מופחתות.

לפי תקנה 35ו(ז), מי שהוא עוסק פטור לפי חוק המע"מ, או שהמחזור השנתי הממוצע שלו אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים, פטור מביצוע התאמות נגישות לפי הסימן הזה. יש גם פטור נוסף בתנאים מסוימים בתקנה 35ו(ט), לאתרים שהחלו לפעול לפני שהתקנות נכנסו לתוקף, עם תנאים של פרסום דרכי התקשרות ותוקף מוגבל.

כדי לבדוק, קוראים את נוסח התקנות בנבו, מבקשים מרואה החשבון את נתוני המחזור, ובודקים אם אחד הפטורים חל עליך. לא כדאי להניח שאתה פטור רק כי העסק קטן. התנאים מדויקים, ועורך דין צריך לאשר את זה.

תקנה 35ה מחייבת להציג במקום בולט באתר הצהרת נגישות. לפי נוסח התקנה, ההצהרה כוללת מידע על התאמות הנגישות שבוצעו, פרטי רכז נגישות ודרכי ההתקשרות איתו (אם אתה חייב למנות רכז), ופרטים שמאפשרים לפנות ולהודיע על בעיית נגישות או לבקש הנגשה.

הבעיות הנפוצות הן שאין קישור להצהרה בפוטר או בתפריט, שההצהרה כללית מדי ("האתר נגיש") בלי פירוט, או שפרטי הקשר בה לא עובדים.

הפתרון הוא לכתוב הצהרה שמתארת את מה שבאמת בוצע באתר, כולל מה שעדיין לא הונגש, ולוודא שהפרטים בה עדכניים. ההצהרה לבדה לא מגינה עליך. לפי עמוד השאלות הנפוצות של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, "הצהרת נגישות אינה סוף פסוק", והנציבות או גורם אחר עדיין רשאים לבדוק את האתר ואף לתבוע. אם אתה רוצה להבין לעומק האם יש חובה בהצהרת נגישות אצלך ומה בדיוק חייב להופיע בה, כתבתי על זה מדריך נפרד.

לפי הנציבות, אתר נגיש הוא אתר שעומד בדרישות התקנות ובתקן הישראלי 5568, שמבוסס על הנחיות WCAG 2.0 ברמה AA. ההנחיות של W3C בנויות על ארבעה עקרונות: תפיס, ניתן להפעלה, מובן ועמיד.

את הדברים הבסיסיים אפשר לבדוק בעצמך:

• מקלדת בלבד: מנסים לעבור על האתר רק עם Tab ו-Enter. כל פעולה צריכה להיות אפשרית מהמקלדת (קריטריון 2.1.1 Keyboard), ותמיד צריך לראות איפה הפוקוס נמצא (2.4.7 Focus Visible).
• תמונות: לכל תמונה שמעבירה מידע צריכה להיות חלופת טקסט (1.1.1 Non-text Content). בוורדפרס זה השדה Alternative Text בספריית המדיה.
• ניגודיות: טקסט רגיל צריך יחס ניגודיות של 4.5:1 לפחות מול הרקע (1.4.3 Contrast (Minimum)).
• טפסים: לכל שדה צריכה להיות תווית או הנחיה (3.3.2 Labels or Instructions).
• קישורים: צריך להבין מהטקסט של הקישור לאן הוא מוביל (2.4.4 Link Purpose). קישורים בשם "לחץ כאן" לא עוזרים למי שמשתמש בקורא מסך.

הבדיקות האלה לא מחליפות בדיקה מקצועית. הן נותנות לך כיוון, כדי לדעת אם מדובר בכמה תיקונים קטנים או באתר שצריך עבודה רצינית. כתבתי גם מדריך מפורט על איך עושים בדיקת נגישות אתר אינטרנט לבד, לפני שפונים למומחה.

הרבה אתרים מתקינים "סרגל נגישות" ומרגישים מוגנים. הנציבות כתבה על זה במפורש בעמוד השאלות הנפוצות שלה: שילוב סרגל כזה "אינו פוטר" מחובת העמידה בכל דרישות התקנות והתקן, ואין כל חובה להשתמש בסרגל כדי להגיע לרמת ההנגשה הנדרשת.

בפועל, אם הטפסים שלך לא עובדים במקלדת, או שהתמונות בלי חלופת טקסט, סרגל שמגדיל גופן או משנה צבעים לא מתקן את זה. התיקון נעשה בקוד ובתוכן של האתר עצמו. אם אתה בכל זאת שוקל תוסף נגישות וורדפרס, כדאי לדעת מראש מה הוא כן פותר ומה לא.

• לא מתעלמים. עורך דין צריך לראות את המסמך מוקדם ככל האפשר.
• מתעדים את המצב הנוכחי. צילומי מסך של האתר ושל הצהרת הנגישות, לפני שנוגעים במשהו.
• מתחילים לתקן. לא מחכים לסוף ההליך כדי להנגיש את האתר.
• בודקים אם קיבלת קודם הודעה. לפי תקנה 35א(ד)(1), סטייה מהוראות הנגישות באתר לא תיחשב הפרה אלא אם נשלחה אליך הודעה שדורשת לתקן אותה, ולא תיקנת בתוך זמן סביר, ולא יאוחר מ-60 ימים מיום קבלת ההודעה. אם קיבלת הודעה כזו, זה הזמן לתקן, ולא אחרי שהגיעה תביעה. ואיך זה משפיע על ההליך הספציפי שלך, זו כבר שאלה לעורך הדין.
• מכירים את ההגנות שבחוק. סעיף 19נא(ג) מונה מצבים שבהם בית המשפט לא יפסוק פיצויים בלא הוכחת נזק לגבי חלק מההפרות. בין השאר: צו נגישות שהנתבע ממלא אחריו, כתב התחייבות שהוגש מראש, או פנייה לנציבות בשאילתה זמן סביר לפני הגשת התביעה. אם ומתי אחת מההגנות האלה חלה עליך, זו בדיוק השאלה לעורך הדין.

הטעויות היקרות באמת הן אלה שקורות לפני שמתחילים: להניח שאתה פטור בלי לבדוק את התנאים, לסמוך על תוסף נגישות כאילו הוא פתרון מלא, לפרסם הצהרת נגישות שלא משקפת את המצב האמיתי, או לבנות אתר חדש בלי לדרוש מהמפתח עמידה ב-AA מההתחלה. תיקון נגישות אחרי שהאתר כבר עלה מחייב לחזור לתבנית, לטפסים ולכל התוכן, ולכן כדאי להכניס את הדרישה לרמה AA כבר לאפיון של אתר חדש.

• קיבלת מכתב דרישה או כתב תביעה. זה הזמן לעורך דין, לא לחיפוש בגוגל.
• אתה לא בטוח אם אחד הפטורים בתקנה 35ו חל עליך.
• הבדיקה הבסיסית גילתה בעיות במקלדת, בטפסים או בתפריט, ואתה לא יודע לתקן אותן בקוד.
• האתר בנוי על בונה עמודים או תבנית שקשה לשנות, וכל תיקון שובר משהו אחר.