תוסף נגישות וורדפרס: מה הוא פותר, מה לא, ומה לבדוק לפני שמתקינים

אם אתה מחפש תוסף נגישות וורדפרס כדי "לסגור את עניין הנגישות", כדאי לדעת כבר עכשיו ששום תוסף לבד לא הופך אתר לנגיש לפי החוק. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות כותבת במפורש שסרגל נגישות אינו פוטר מחובת העמידה בכל דרישות התקנות והתקן, ושאין כלל חובה להתקין סרגל כזה.

מה שקובע הוא האתר עצמו: התבנית, התמונות, הצבעים, הטפסים, הניווט במקלדת והצהרת הנגישות. תוסף יכול לעזור בחלק מזה, בעיקר בבעיות שחוזרות בתבניות, אבל הוא לא מחליף בדיקה ותיקון של האתר.

בהמשך אסביר מה תוסף עושה בפועל, איפה הוא נעצר, איך בודקים את התוצאה, ומתי כבר לא כדאי להמשיך לבד.

לפני שבוחרים כלי צריך להבין מה היעד. לפי הנציבות, אתר נגיש הוא אתר שעומד בדרישות סימן ג' לפרק ה' בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013, ובתקן ישראלי 5568. התקן מבוסס על הנחיות WCAG 2.0 ברמה AA.

יש כמה דברים שהנציבות מבהירה, וכדאי להכיר אותם לפני שמחליטים משהו:

• החובה חלה על כל בעלים, מחזיק או מפעיל של אתר שנותן שירות לציבור בישראל, גם אם האתר מאוחסן בחו"ל.
• גם אתר שנותן שירות רק לחברות חייב בהנגשה, וגם שירות שניתן בחינם.
• אסור לבנות אתר חדש על פלטפורמה לבניית אתרים שלא מאפשרת הנגשה מלאה.
• הנציבות לא נותנת "תו נגישות". מה שנדרש הוא עמידה בתקנות ובתקן, הצהרת נגישות ותחזוקה שוטפת של רמת הנגישות.

ומה שהרבה בעלי אתרים מגלים מאוחר: תוסף נגישות מסוג "סרגל" נותן לגולש כפתורים להגדלת טקסט, לשינוי ניגודיות וכדומה. אבל הנציבות עצמה מציינת שאפשר לבנות מראש אתר שהניגודיות בו לפי התקן ושהגדלת הטקסט בו עובדת דרך הדפדפן. זה לא אומר שסרגל מזיק, רק שהוא לא מה שקובע אם האתר עומד בדרישות. וחשוב לי לומר שזה לא ייעוץ משפטי, ואת השאלה מה בדיוק חל על העסק שלך כדאי לבדוק מול עורך דין.

הבדיקה הכי פשוטה היא לפתוח את האתר ולנסות לעבור עליו רק עם המקלדת (Tab, Shift+Tab, Enter). אם התפריט הראשי לא נפתח, אם אי אפשר להגיע לכפתורים, או אם אין שום סימון שמראה איפה אתה נמצא בעמוד, רוב הסיכויים שהבעיה מתחילה בתבנית או בבילדר ולא בתוכן.

לפני שמתקנים, צריך להבין מה יש לך. תוסף כמו WP Accessibility של Joe Dolson מתקן בעיות שכיחות בתבניות: הוא מוסיף קישורי דילוג (skip links) וסימון פוקוס למקלדת, מוסיף תוויות לשדות בטפסים של וורדפרס ומסיר tabindex בעייתי. בעמוד התוסף ב-wordpress.org כתוב במפורש שהוא לא נועד להפוך את האתר לתואם להנחיות נגישות כלשהן, ושהוא לא יכול לתקן כל בעיה. זה תיאור הוגן. התוסף משפר את הבסיס, ואת השאר צריך לתקן בתבנית עצמה.

ואם התבנית בנויה כך שאי אפשר להנגיש אותה, תיקונים נקודתיים רק ידחו את הבעיה. לפי הנציבות, אתר חדש שנבנה על פלטפורמה שלא מאפשרת הנגשה מלאה צריך לעבור לפלטפורמה שמאפשרת אותה. לפעמים הפתרון הנכון הוא לא תוסף אלא פיתוחים מורכבים באתר וורדפרס, שמתאימים את הרכיבים הבעייתיים ישירות בקוד.

גם אחרי שהתוסף סידר את הבסיס בתבנית, רוב העבודה נשארת באתר עצמו. אלה האזורים שתוסף לא מגיע אליהם:

• טקסט חלופי לתמונות. תוסף לא יודע מה רואים בתמונה. לכל תמונה שמעבירה מידע צריך למלא טקסט חלופי (Alt Text) אמיתי. כשיש הרבה תמונות כדאי להתחיל מספריית המדיה (Media Library), כי שם נקבעת ברירת המחדל לכל מקום שבו מכניסים את התמונה.
• ניגודיות צבעים. לפי המדריך של web.dev לניגודיות, דרישת המינימום של WCAG לטקסט רגיל היא יחס של 4.5:1. אפשר לבדוק את זה עם Chrome DevTools, ואת התיקון עושים בצבעי התבנית עצמם. מצב "ניגודיות גבוהה" בסרגל הוא תוספת לגולש שבוחר בו, והוא לא משנה את הצבעים שכל השאר רואים.
• סימון פוקוס. אם ב-CSS של התבנית מופיע outline: none, הוא מסיר את סימון הפוקוס של הדפדפן, וצריך להגדיר במקומו סימון גלוי.
• טפסים של תוספים. WP Accessibility מוסיף תוויות רק לשדות בטפסים של וורדפרס עצמו. טפסים של Contact Form 7, אלמנטור ואחרים צריך לבדוק ולתקן בהגדרות של אותו תוסף.
• הצהרת נגישות. לפי הנציבות, חובה לפרסם הצהרה שמפרטת את התאמות הנגישות שבוצעו ואת פרטי רכז הנגישות, ולציין בה לאילו קוראי מסך האתר נגיש. באתר הנציבות יש תבנית להצהרה. ההצהרה היא התחייבות, ולכן לא מצהירים בה על מה שלא נבדק ולא מעתיקים עמוד כללי מאתר אחר.

את הרשימה המלאה, בדיקה אחר בדיקה עם הסבר איך מזהים כל בעיה ואיך מתקנים אותה, פירטתי במדריך על הנגשת אתר וורדפרס.

לפי הנציבות, רוב בדיקת הנגישות נעשית על ידי אנשים, ורק כשליש ממנה אפשר לבצע בכלים אוטומטיים. גם web.dev כותב שכלים אוטומטיים לא תופסים את כל שגיאות הנגישות. לכן ציון גבוה ב-Lighthouse הוא התחלה טובה, אבל לא הוכחה.

סדר העבודה שאני ממליץ עליו:

1. להריץ Lighthouse (בלשונית Lighthouse ב-Chrome DevTools) על עמוד הבית, על עמוד שירות או מוצר ועל טופס, ולתקן את מה שהוא מוצא.
2. לעבור על אותם עמודים עם מקלדת בלבד.
3. לבדוק עם קורא מסך אחד לפחות.
4. לעדכן את הצהרת הנגישות לפי מה שנבדק בפועל.

הנציבות מפרסמת גם טופס בדיקה לאתרי אינטרנט, ושווה לעבור עליו כדי לראות אילו נושאים עוד לא בדקת.

את הבדיקות הבסיסיות אפשר לעשות לבד: טקסט חלופי, ניגודיות, ניווט במקלדת והצהרה. כדאי לעצור ולקבל עזרה כשאחד מאלה קורה:

• התפריט, הסליידר או החלונות הקופצים לא עובדים במקלדת, והתיקון דורש לגעת בקוד התבנית.
• האתר בנוי על תבנית או בילדר שכל שינוי בהם שובר משהו אחר.
• יש לך חנות, מערכת הזמנות או טפסים מרובי שלבים, שבהם תקלה אחת חוסמת את כל התהליך.
• אתה צריך לכתוב הצהרת נגישות ולא בטוח מה באמת נבדק.
• קיבלת פנייה או מכתב בנושא נגישות. במקרה כזה הצעד הראשון הוא עורך דין, ורק אחריו תיקונים באתר.
• אתה בתהליך שדרוג אתר וורדפרס או מחליף תבנית, וצריך לוודא שהנגישות לא נשברת בדרך.

הנציבות מציינת שהנגשה של אתר קיים עלולה להיות יקרה יותר מבניית אתר נגיש מראש, ושהעלות תלויה בגודל האתר, במורכבות שלו ובמידה שבה הוא נבנה נכון מלכתחילה. זו עוד סיבה לתפוס את הבעיות בתבנית לפני שממשיכים להוסיף תוכן.