תוסף עוגיות וורדפרס: איך בוחרים, מתקינים ובודקים שהוא באמת עובד

אם אתה מחפש תוסף עוגיות וורדפרס, התשובה הקצרה היא שלפני שמתקינים משהו, צריך לבדוק אילו עוגיות וסקריפטים האתר שלך טוען בכלל, ולאיזה קהל הוא פונה. רק אחרי זה בוחרים תוסף שיודע לחסום סקריפטים עד שהגולש מסכים, לעבוד עם הכלים של גוגל ולהסתדר עם תוסף המטמון שלך.

טעות נפוצה היא להתקין באנר, לראות שהוא קופץ, ולסמן וי. באנר שמופיע על המסך לא אומר שום דבר על מה שקורה מאחוריו. אם גוגל אנליטיקס או הפיקסל של פייסבוק נטענים עוד לפני שהגולש לחץ על משהו, הבאנר הוא רק קישוט.

סידרתי כאן את הבדיקות לפי הסדר שבו כדאי לעשות אותן: מה יש באתר, האם אתה צריך באנר, איך בוחרים תוסף, ואיך מוודאים שהוא עובד גם אחרי שהמטמון נכנס לתמונה.

אי אפשר לבחור פתרון לפני שיודעים מה הבעיה. אתר וורדפרס רגיל יכול לטעון עוגיות מכמה מקורות: וורדפרס עצמו (למשל כשמשתמש מחובר), ווקומרס בעגלת קניות, גוגל אנליטיקס, תגיות פרסום, סרטוני יוטיוב מוטמעים, מפות, צ'אט וטפסים חיצוניים.

כדי לראות מה נטען אצלך, פותחים את האתר בחלון גלישה בסתר בכרום, פותחים את כלי המפתחים (F12), נכנסים ל-Application, אחר כך ל-Storage ואז ל-Cookies, ובוחרים את הדומיין. מה שמופיע שם לפני שלחצת על משהו, זה מה שהאתר שותל בלי לשאול.

מכאן כדאי לרשום רשימה פשוטה: שם הכלי, למה הוא משמש (סטטיסטיקה, שיווק, תפקוד), והאם הוא באמת נחוץ. לא פעם מתגלים שם כלים ישנים שאף אחד כבר לא משתמש בהם, ואותם פשוט מסירים. כל כלי שנשאר ברשימה יצטרך מקום באחת הקטגוריות של הבאנר.

כאן צריך להפריד בין מה שכתוב בחוק לבין מה שאנשי מקצוע מפרשים.

לגבי גולשים מאירופה, סעיף 5(3) של דירקטיבת ה-ePrivacy האירופית (Directive 2002/58/EC) קובע כללים לשמירת מידע במכשיר של המשתמש, עם חריג למה שנחוץ לחלוטין כדי לספק שירות שהמשתמש ביקש במפורש. אם האתר שלך מוכר או פונה לקהל באיחוד האירופי, זה רלוונטי לך ישירות. גם גוגל, במדיניות הסכמת המשתמש שלה, דורשת הסכמה לשימוש בעוגיות היכן שהחוק דורש זאת, ממשתמשים באזור הכלכלי האירופי, בבריטניה ובשווייץ.

בישראל המצב פחות חד. חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, לא מזכיר עוגיות במילה. הדרישה לבאנר בישראל נשענת על פרשנות של החוק ושל התיקונים שנכנסו אליו, וזו שאלה משפטית. המאמר הזה לא נותן ייעוץ משפטי, ולפני שאתה מחליט שאתה לא צריך באנר, כדאי לבדוק את זה מול עורך דין שמתמחה בפרטיות.

ומה שעלול לעלות ביוקר: אם אתה מפעיל קמפיינים בגוגל לקהל אירופי בלי מנגנון הסכמה תקין, אתה מסתכן גם מול הרגולציה וגם מול כללי הפרסום של גוגל.

יש הרבה תוספים, ורובם נראים דומה בצילום מסך. ההבדל הוא במה שהם עושים מאחורי הקלעים. אלה השאלות שכדאי לשאול לפני שבוחרים תוסף עוגיות וורדפרס:

ה-WP Consent API מגדיר חמש קטגוריות: Functional, Preferences, Statistics, Statistics-anonymous ו-Marketing. אם התוסף שבחרת והתוספים האחרים באתר (אנליטיקס, טפסים, חנות) מדברים באותה שפה, יש פחות סיכוי שמשהו ייטען בלי רשות. פרטים נוספים יש בעמוד הרשמי של WP Consent API.

זו תקלה שקטה. הכול נראה תקין, רק שהבאנר לא חוסם שום דבר.

כדי לתפוס אותה חוזרים לבדיקה מהשלב הראשון: פותחים חלון גלישה בסתר, נכנסים לאתר, ובלי ללחוץ על הבאנר מסתכלים על רשימת העוגיות. אם עוגיות של אנליטיקס או של פרסום כבר שם, החסימה לא עובדת. אחר כך לוחצים על דחייה, מרעננים ובודקים שוב.

אם החסימה לא עובדת, יש שלושה דברים לבדוק:

• האם מצב החסימה האוטומטית בתוסף מופעל, אם יש בו כזה.
• איך כל סקריפט נכנס לאתר. קוד שהודבק ידנית בתבנית או דרך תוסף להוספת קוד צריך להיות מזוהה בתוסף העוגיות ומשויך לקטגוריה. אם הוא לא מזוהה, מעבירים אותו לניהול דרך תוסף העוגיות או משתמשים במצב הידני שלו.
• אם אתה משתמש ב-Google Tag Manager, צריך לחבר אותו למנגנון ההסכמה כדי שהתגים יכבדו את בחירת הגולש.

אם אתה רק לומד איך משתמשים בגוגל אנליטיקס, כדאי להכיר את Consent Mode כבר בשלב ההתקנה, ולא אחרי שהדוחות מתחילים להיראות מוזר.

Consent Mode הוא המנגנון של גוגל שמאפשר לתגים שלה לדעת מה הגולש אישר. לפי התיעוד הרשמי, יש ארבעה פרמטרים עיקריים: ad_storage, analytics_storage, ad_user_data ו-ad_personalization. השניים האחרונים נוספו בגרסה 2, ומי שמשתמש במנגנון צריך לשלוח אותם.

יש שני מצבי הפעלה, והבחירה ביניהם היא אחת ההחלטות שצריך לקבל לפני שמתחילים:

• Basic: התגים של גוגל לא נטענים בכלל עד שהגולש מגיב לבאנר.
• Advanced: התגים נטענים מיד, ברירת המחדל היא "לא מאושר", והם שולחים אותות בלי עוגיות עד שיש הסכמה.

אם הדוחות באנליטיקס או בגוגל אדס ירדו פתאום אחרי התקנת הבאנר, או דווקא לא ירדו בכלל למרות שרוב הגולשים דוחים, כנראה שהחיבור בין התוסף ל-Consent Mode לא מוגדר נכון. התיעוד של גוגל על Consent Mode מסביר את שני המצבים בפירוט. ואם המעקב המרות פשוט לא עובד ולא ברור לך למה, כתבתי מדריך נפרד שעוזר למצוא את הסיבה.

התיקון הוא להפעיל בתוסף את האפשרות של Consent Mode v2, ולוודא שאין באתר קוד נוסף של גוגל אנליטיקס שנטען במקביל מחוץ לתוסף. קוד כפול של אותו כלי יכול לשבש את הנתונים ולעקוף את ההסכמה.

תוספי מטמון שומרים עותק מוכן של העמוד. באנר עוגיות תלוי בבחירה של כל גולש, ולכן השניים מתנגשים לפעמים: הבאנר חוזר אחרי שכבר אישרת, לא מופיע לגולש חדש, או מציג טקסט ישן אחרי שעדכנת אותו.

את זה בודקים בשני דפדפנים שונים ובחלון גלישה בסתר. בדפדפן אחד מאשרים, עוברים בין עמודים ומוודאים שהבאנר לא חוזר. בדפדפן השני מוודאים שהוא כן מופיע.

WP Rocket, למשל, מפרסם רשימה של תוספי עוגיות שהוא ידוע כתואם להם. אם התוסף שלך לא ברשימה, זה לא אומר שהוא לא יעבוד, אבל זה אומר שתצטרך לבדוק בעצמך. אחרי כל שינוי בהגדרות הבאנר מנקים את המטמון של תוסף המטמון, של השרת ושל Cloudflare אם יש. אם אתה לא בטוח איך לנקות את כל השכבות האלה, יש לי מדריך נפרד על מטמון אתרים שעובר על כל שכבה בנפרד.

הרבה בעלי אתרים חוששים שחלון קופץ יפגע בדירוג. בתיעוד של גוגל על חלונות קופצים פולשניים כתוב שחלונות שהחוק מחייב פטורים מההנחיות האלה. הדוגמה שגוגל נותנת שם היא אימות גיל באתר הימורים.

מה שכן כדאי לבדוק הוא את החוויה של הגולש. באנר שמכסה חצי מסך בנייד, בלי כפתור דחייה ברור, מעצבן גולשים גם אם הוא לא פוגע בדירוג. אם אתה רוצה להבין מה כן משפיע על ההופעה בגוגל, יש לי מאמר על למה האתר שלך לא מופיע בגוגל.

יש מצבים שבהם כדאי להפסיק לנסות לבד:

• אתה לא יודע אם האתר חייב באנר, ואתה מוכר ללקוחות באירופה. זו שאלה לעורך דין, לא לתוסף.
• אחרי שהפעלת חסימה אוטומטית, משהו באתר הפסיק לעבוד: טופס, תשלום, מפה או צ'אט.
• הנתונים באנליטיקס או בגוגל אדס השתבשו, ואתה לא מצליח להבין אם הבעיה בתוסף, ב-Tag Manager או בקוד כפול.
• הבאנר מתנהג אחרת בכל כניסה, גם אחרי ניקוי מטמון.